החלטה בתיק רע"א 9048/05

1.            זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת רות שטרנברג-אליעז), לדחות את בקשת המבקשת לביטול חלקי של פסק בוררות, לתיקונו ולהשלמתו.

2.            עיקר המחלוקת בהליך זה נטוש בין המבקשת, היא הסתדרות המהנדסים, האדריכלים והאקדמאיים במקצועות הטכנולוגיים, המהווה גוף מקצועי ארצי במסגרת הסתדרות העובדים הכללית החדשה, לבין ההסתדרות הכללית (המשיבה 1) (להלן - ההסתדרות). עיקרה של המחלוקת סובב סביב מעמדה של המבקשת כקבוצת מיעוט בתוך ההסתדרות. לטענת המבקשת, בתורת קבוצת מיעוט בתוך ההסתדרות הכללית, ניתן לה מעמד אוטונומי מיוחד, שעוגן בארבעה הסדרי אוטונומיה בינה לבין ההסתדרות (הסדרים משנים 1966, 1984, 1989 ו-1995). הסדרים אלה מהווים חלק מחוקת ההסתדרות, על-פי תיקון לחוקה שקיבל בית נבחרי ההסתדרות בשנת 1995.

3.            לטענת המבקשת, חרף קיומם של הסדרי אוטונומיה אלה, והכללתם בחוקת ההסתדרות, ושריונם מפני שינוי חד-צדדי, ההסתדרות לא קיימה כלפיה את מרבית הוראות הסדרי האוטונומיה. בשל כך, בשנת 1999 היא פנתה לרשות השיפוט בהסתדרות, המהווה מנגנון הכרעה במעמד של בוררות, בבקשה שתאכוף על ההסתדרות לכבד את הוראות החוקה בהיבטים שונים הקשורים להסדרי האוטונומיה.

           טענתה העיקרית של המבקשת היא, כי עקרון האוטונומיה החוקתית החלקית הנתון לה בנושאים מסויימים הוא אבן פינה בשיטה הקונסטיטוציונית של ההסתדרות. חרף הסדרי האוטונומיה, ההסתדרות לא כיבדה ולא קיימה אותם באופן שיטתי. במיוחד, הופרו הסדרי הייצוג המקצועי בצוותים ההסתדרותיים, והחוקה שונתה באופן חד-צדדי בנושאי קיצוץ תקציבים וכוח אדם, וזאת מבלי לקיים תחילה הליכים פריטטיים כחלק משיתוף הפעולה המתחייב בין הצדדים, כנדרש על-פי החוקה. המבקשת פנתה, אפוא, לרשות השיפוט בהסתדרות כדי שתאכוף על ההסתדרות ועל הגורמים המוסמכים במסגרתה לכבד ולממש את הוראות חוקת ההסתדרות וזאת, בארבעה נושאים, שאלה עיקריהם:

           האחד - תיקון החוקה - הכללת הסדרי האוטונומיה בחוקת ההסתדרות, והתאמת הוראותיה להוראות הסדרי האוטונומיה בהתאם לסעיף 17 להסדר האוטונומיה משנת 1995;

           השני - האוטונומיה התקציבית - תיקון הפרת שיטת התקציב האוטומטי המובטח מראש על-פי הסדר האוטונומי הן משנת 1995;

           השלישי - אוטונומיה ארגונית בייצוג אוטונומי כלפי מעבידים - חיוב ההסתדרות על-פי ההסדרים מהשנים 1989 ו-1995 להקים צוותים הסתדרותיים שיטפלו, כלפי המעבידים, בנושאים כלליים הקשורים לכלל העובדים במקום העבודה, וישתפו בהם נציג של המבקשת.

           הרביעי - האוטונומיה המינהלית - חיוב ההסתדרות לכבד את הוראות הסדר האוטונומיה מ-1995 בדבר מספר מוסכם של תקני כוח אדם הנוגעים למבקשת וכיבוד החלטות המזכירות הארצית של המבקשת לקלוט עובדים לאותם תקנים, ולקבוע באופן אוטונומי את תנאי שכרם, העסקתם, ופיטוריהם.

4.            חוקת ההסתדרות קובעת את סמכותה הכללית של רשות השיפוט כמוסד בוררות לדון ולהכריע בסכסוכים פנימיים בהסתדרות במסגרת הליך של בוררות (פרק י"ג, סעיף 1(א) ו-(ב) לחוקה). הליכי הבוררות המוסדית ברשות השיפוט נשלטים על-ידי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן - חוק הבוררות). דין החלטות רשות השיפוט של ההסתדרות כדין פסק בוררות לצורך ביקורת שיפוטית עליו.

5.            סעיף 7 לפרק י"ג של חוקת ההסתדרות, המהווה הסכם בוררות תקנוני, מגדיר את סמכותה של רשות השיפוט הארצית בהסתדרות לדון בעניינים הבאים:

"(א) פרשנות מסמכי היסוד של ההסתדרות ו/או מוסדותיה ו/או גופים הסתדרותיים, לרבות חוקת ההסתדרות, חוקת העבודה, תקנוני מוסדותיה ו/או גופים הסתדרותיים.

(ב)   עניינים שבסמכותה על פי חוקת ההסתדרות ו/או חוקת הבחירות ו/או כל תקנון או מסמך מחייב אחר".

           במקביל לכך, בסכסוכים בין ההסתדרות למבקשת קובע הסדר האוטונומיה לשנת 1989 הוראות לבוררות דו-שלבית בהרכב פריטטי מיוחד של שלושה המורכב ממשפטנים, שבראשו יושב ראש נבחר מרשימת המשפטנים שקבע יו"ר רשות השיפוט ושני חברים המתמנים כל אחד מרשימת בעלי הדין הנוגעים בדבר (להלן - מותב שלושה). התנאי הוא, כי ברשימה מטעם יו"ר רשות השיפוט לא ייכלל אדם המקבל מההסתדרות או מגורמיה שכר או שכר טרחה. קיימת זכות ערעור על הכרעות מותב השלושה בפני מותב חמישה המורכב מחברי המותב המקורי ביחד עם שני משפטנים נוספים מטעם רשימת המבקשת ורשימת האגף לאיגוד מקצועי (להלן - מותב הערעור).

6.            בענייננו, למותב השלושה נתמנה עו"ד דוד שטיינמץ כיושב ראש, עו"ד ד' בן-עוליאל (מרשימת המבקשת) ועו"ד א' לייבו (מטעם רשימת האגף לאיגוד מקצועי).

הליך הבוררות

7.            הליך הבוררות ליישוב מחלוקת בין המבקשת לבין ההסתדרות נתקיים בפני מותב השלושה. כנגד טענות שהעלתה המבקשת, העלתה ההסתדרות טענות הגנה שונות. המבקשת טענה בתגובה בפני מותב השלושה כי טענות הגנה אלה אינן ראויות להידון בהליך בוררות, מאחר שהן טענות בעלות אופי חוקתי, השוללות מעיקרא את הסדר האוטונומיה משנת 1995, ולכן דינן להידון בפני ערכאת שיפוט רגילה.

פסק הדין של מותב השלושה (תיק 78/99)

8.            פסק הדין של מותב השלושה התייחס לארבעת הנושאים העיקריים שהועלו בתביעת המבקשת: עדכון חוקת ההסתדרות בהתאם להסדרי האוטונומיה; הקמת צוותים הסתדרותיים; העברת כספים ותקציבים; ובעיות הקשורות לכוח אדם. מותב השלושה הביע דעתו כי מאחורי הסעדים המבוקשים מסתתרת מחלוקת עיקרית הקשורה כולה בפרשנות הסדרי האוטונומיה, משמעותם, והזכויות והחובות הנובעות מהם. הוא ציין כי לא התבקש ליתן כל סעד מפורש הקשור להסדרי האוטונומיה אלא במסגרת הסעדים הנתבעים, ועל כן לא מצא מקום לפסוק בנושא, על אף שהצדדים הרחיבו בסיכומיהם גם בסוגיית האוטונומיה. בנושאים הספציפיים שהועמדו להכרעת מותב השלושה הוא פסק כדלקמן:

חוקת ההסתדרות ועדכונה